אודות המרכז

המרכז מתמחה בהערכה של תוכניות התערבות לקידום הבריאות בתחומי הבריאות השונים בקבוצות האוכלוסייה השונות. נוסף לכך המרכז מפתח שיטות הערכה קימות וחדשות.
פעילות המרכז ממומנת על ידי מקורות חיצוניים.

מטרות המרכז

תכנון וביצוע מחקרי הערכה של תוכניות קידום בריאות: מדי שנה נערכות בישראל, על-ידי גופים שונים, תוכניות התערבות שמטרתן לקדם בריאות. מטרת המרכז לבצע מחקרי הערכה של התוכניות האלו בכדי לאפשר מדידת עמידת התוכניות ביעדים.

בניית מאגר ידע של שיטות מחקר, לביצוע הערכה, שהוכחה יעילותן: מאגר ידע מסוג זה, יסייע לחוקרים, שאינם בקיאים בביצוע הערכה, לקבל תשתית ידע לביצוע הערכה לתוכנית ההתערבות שאותם הם מפתחים.

פיתוח תוכניות התערבות והערכתן: הערכה של תוכניות התערבות יסייעו בפיתוח תוכניות התערבות אפקטיביות בתחומים כגון: הפחתת התנהגויות סיכון, שיפור הרגלים בריאותיים, העלאת ידע והקניית מיומנויות לקידום הבריאות. התוכניות יפותחו הן במסגרת אוניברסיטת חיפה, והן במסגרות נוספות שישתפו פעולה עם אוניברסיטת חיפה.

פיתוח אסטרטגיה וליווי של פרויקט מרכזי בקידום בריאות: ייעוץ בפיתוח וביישום של פרויקט קהילתי בקידום בריאות החל משלבי התכנון, דרך הביצוע ועד לסופו בגישה של שיתוף קהלי היעד. הפעילות תכלול ייעוץ בבניית אסטרטגיה כוללת, ביצוע וייעוץ בבניית שאלונים וביצועם, ייעוץ בפיתוח ובדיקת תכנים ומסרים בהתאמה לקהלי היעד, בחירה ושימוש באמצעי תקשורת בהתאם ליעדים, למשאבים ולאוכלוסיות היעד. בנוסף, תכלול הפעילות סדנאות לצוותים, ליווי בעריכת הסקרים, קבוצות המיקוד והראיונות וכתיבת דוחות סיכום והערכה.

תחומי המחקר:

התחומים בהם עוסקים במרכז כוללים את כל תחומי הבריאות השונים, כדוגמת: אורחות חיים, התנהגויות סיכוניות (עישון, שתית אלכוהול ועוד), קבלת חיסונים, שימוש בשירותי רפואה, נהיגה.

אוכלוסיות היעד של תוכניות קידום הבריאות כוללות:

הציבור הרחב, קהילות, בני נוער, אוכלוסיות בסיכון, אוכלוסיות חולים ועוד.

הערכה של תוכניות קידום בריאות- מה זה?

בתחומי בריאות הציבור וקידום הבריאות מקובל לחלק את ההערכה לשלושה שלבים עיקריים:

• הערכה מעצבת (Formative Evaluation),
• הערכת התהליך (Process Evaluation),
• הערכת התוצאות (Outcome Evaluation)

כל אחת מסוגי הערכות אלה תורמת לביסוס מדעי ולתוצאות אפקטיביות של תוכניות לקידום בריאות. כל אחת מהן משלבת שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות.

הערכה מעצבת. מטרתה של הערכה מעצבת היא לקבוע שמרכיב בתכנית ישים, הולם, משמעותי ומקובל על אוכלוסיית היעד של התכנית. הערכה מעצבת מתמקדת במחקר שיתופי עם אוכלוסיית היעד לפני הפעלת התכנית, במהלכה ובסיומה. תהליך הבדיקה והערכה מקדים את התכנון וביצוע מערך השיווק החברתי של התוכנית וכולל בדיקת חסמים, צרכים ועדיפויות של קהלי היעד והגדרת יעדים בדרך למימוש המטרה. לדוגמה, כדי לבדוק האם אפקטיבי להציע תכנית קידום תזונה נכונה לציבור, צריך ללמוד על העמדות של קהלי היעד לגבי תזונה, מהם החסמים מבחינתם לאימוץ תזונה בריאה, מהם הגורמים שהם רואים כמהימנים, מהם ערוצי התקשורת המתאימים ביותר להגיע אליהם, והאם המידע שמיועד להיות מופץ מלשכות הבריאות, הוא בהיר ורלוונטי עבורם.

הערכת התהליך. הערכה זו מעריכה את האופן שהתכנית מופעלת. היא מתעדת את היישום של התוכנית בפועל ומשווה אותו למה שתוכנן, כדי לבדוק אם יש פערים בין התכנון ליישום. הערכה זו משרתת מטרה נוספת, שהיא אספקת משוב למנהלי ובוני התוכנית על איכות התוכנית, תיעוד הנאמנות למקור והשתנות התכנית באתרים ועם צוותים שונים. בנוסף, היא מייצרת מידע כדי להעריך בדיוק אילו מרכיבים בתכנית אחראים לתוצאות מסוימות ומספקת מידע שניתן להשתמש בו כדי להראות כיצד התכנית משפיעה על מממנים, נותני חסות, משתתפים והציבור. שלב זה מאפשר גם מדידה של היענות קהל היעד לתוכנית ושביעות רצונו מהיבטים שונים של התוכנית. שאלות אופייניות להערכת תהליך הן: מהם מרכיבי התכנית המשפעים בעיני בעלי העניין העיקריים? מי משתתף בתכנית בפועל ובהשוואה לאוכלוסיית היעד המתוכננת? כמה אנשים השתתפו בתוכנית? אילו מרכיבים פועלים כצפוי ואילו לא? מה נלמד על התכנית שעשוי להשפיע על הפעילות בהמשך?

הערכת תוצאות (טווח קצר וטווח ארוך). הערכת תוצאה בטווח הקצר יכולה למדוד את ההשפעות קצרות הטווח על המשתתף, מיד לאחר השתתפותו בתוכנית ההתערבות. כך היא מודדת תוצאות שעשויות להשתנות במהירות כתוצאה מההתערבות כגון ידע, עמדות וכוונות התנהגות והתנהגות. בדרך כלל בודקים מדדים אלה לפני ואחרי ההשתתפות בתכנית ובהשואה לקבוצת ביקורת. הערכת תוצאות קצרות טווח, בודקת באיזו מידה התכנית מגשימה את מטרותיה קצרות ובינוניות הטווח. השיטות המקובלות להערכה כזו הן סקרים, ראיונות ותצפיות. שינויים בהתנהגות עצמה ובבריאות בדרך כלל דורשים זמן ארוך יותר, ולכן מעריכים אותם במשך פרקי זמן ארוכים יותר באמצעות הערכת מעקב נוספת. מקובל להשתמש בקבוצות ביקורת או השוואה כדי לסייע בייחוס התוצאות הנצפות להתערבות.

כיום קיימת גישה בבריאות הציבור אשר דוגלת בחשיבות מחקרי – Randomized Control Trials (RCT), מחקרים אלו נחשבים למחקרי ההערכה הטובים ביותר ושרק על ידיהם ניתן להוכיח שהתערבות מסוימת השיגה את מטרתה. אך סוג מחקרים אלו אינו מתאים לרוב ההתערבויות בבריאות הציבור וקידום בריאות כיוון שלא ניתן ברוב הגדול של המקרים לחלק את האוכלוסייה אקראית בין קבוצת הביקורת לקבוצת ההתערבות, ולרוב גם לא ניתן למנוע מקבוצת הביקורת את ההתערבות. לכן פיתחו ועדין מפתחים שיטות הערכה אשר יתאימו לסוגי ההתערבויות בבריאות הציבור וקידום בריאות כגון מחקרי הערכה בהם החלוקה האקראית היא ברמת האשכולות או שימוש בפרט כביקורת של עצמו.